“אני זוכר את היום הראשון שלי בים”, מספר גיא מרמת גן. “הייתי בטוח שאני מוכן. צפיתי במיליון סרטונים ביוטיוב, קראתי מדריכים, חשבתי שאני יודע הכול. ואז הגעתי לחוף, ניסיתי לתפוס את הגל הראשון… ונפלתי. ניסיתי שוב – נפלתי. שלוש שעות במים, אפס גלים עומדים. הייתי מתוסכל לחלוטין. רק כשמישהו בחוף אמר לי ‘אחי, הגלשן קטן עליך’, הבנתי שהתחלתי לא נכון”.
הסיפור של גיא חוזר על עצמו כמעט בכל חוף בארץ, כמעט בכל יום. גולשים מתחילים מגיעים עם המון התלהבות, המון רצון, והמון… שגיאות. וזה בסדר גמור. בעצם, זה יותר מבסדר – זה חלק מהתהליך.
אבל יש טעויות שאפשר למנוע מראש. טעויות שלא צריך לעבור דרכן כדי ללמוד. טעויות שאם נכיר אותן מוקדם, נחסוך לעצמנו תסכול, זמן, וכאב (פיזי ונפשי).
אצלנו בפריגל, אחרי 40 שנה של לימוד גלישה לאלפי תלמידים, ראינו את כל הטעויות האפשריות. חלקן מצחיקות בדיעבד, חלקן מסוכנות, וחלקן פשוט מעצבנות כי הן כל כך קלות למניעה. במאמר הזה נעבור על עשר הטעויות הכי נפוצות שאנחנו רואים, ונסביר בדיוק איך להימנע מהן.
למה בכלל אנחנו טועים?
לפני שנצלול לטעויות עצמן, בואו נבין משהו בסיסי – גלישת גלים היא לא אינטואיטיבית.
“זה משונה”, אומר מדריך ותיק בפריגל, “כי הים נראה כל כך פשוט מבחוץ. גלשן, גלים, עומדים – מה כבר יכול להיות מסובך? אבל האמת היא שגלישה זה שילוב של עשרות מיומנויות שצריכות לעבוד ביחד. צריך לדעת לחתור, להבין את הגלים, לשמור על שיווי משקל, לקרוא את הים, לכבד אנשים אחרים במים. וכל זה בו זמנית, תוך כדי תנועה”.
גולשים מתחילים מגיעים עם כושר גופני טוב, עם מוטיבציה גבוהה, אבל בלי הידע הטכני. וזה הפער. ההתלהבות דוחפת אותנו קדימה מהר, אבל הטכניקה לא מספיקה להדביק. התוצאה? טעויות.
“והטעויות”, מוסיפה שרון, גם היא מדריכה, “הן לא רק נורמליות – הן הכרחיות. אי אפשר ללמוד בלי לטעות. אבל אפשר ללמוד חכם. אפשר להכיר את הטעויות הנפוצות מראש, ולמנוע את החלק הכי מתסכל”.
אז בואו נכיר את הטעויות האלה.
טעות מספר 1: בחירת גלשן קטן מדי – הטעות הקלאסית
זו הטעות מספר אחת. הקלאסית. האגדית. כמעט כל גולש מתחיל עובר דרכה.
“מגיע אליי מישהו חדש”, מספר ברנדון, שעובד בחנות הציוד בפריגל, “ואומר לי ‘אני רוצה גלשן’. אני שואל ‘מה הרמה שלך?’, והוא עונה ‘מתחיל אבל אני מהיר בלמידה’. ואז הוא מצביע על שורטבורד 6 פיט. אני יודע שזה לא יעבוד, אבל לפעמים קשה לשכנע”.
למה זה קורה? כי גלשנים קטנים נראים מגניבים. הם נראים מקצועיים. גולשים טובים משתמשים בהם. אז חייבים כזה, נכון?
לא. בכלל לא.
למה גלשן קטן הוא אסון למתחילים:
- קשה לתפוס גלים – גלשן קטן צף פחות, אז צריך לחתור הרבה יותר קשה
- לא יציב – קשה להתאזן עליו
- דורש טכניקה גבוהה – טכניקה שלמתחיל פשוט אין
- משאיר מתוסכל – אחרי שעתיים של אפס גלים, הרצון יורד
“היה לי תקופה”, מספרת נעמה מהרצליה, “שהלכתי לגלוש כל בוקר. עם גלשן 6’2 שקיבלתי מחבר. שלושה חודשים ניסיתי. אפס התקדמות. חשבתי שאני פשוט לא מסוגלת. עד שהגעתי לקורס בפריגל והם נתנו לי פאנבורד 7′ . הגל הראשון – עמדתי. לא האמנתי”.
איך נמנעים מהטעות הזאת:
- התחילו עם סופטבורד או פאנבורד – בין 7 ל-9 פיטג
- חפשו נפח גבוה – לפחות 50-60 ליטרים
- אל תתביישו – כולם התחילו עם גלשן גדול
- שמעו את המקצוענים – אנחנו לא אומרים את זה כדי למכור יותר גלשנים, אנחנו אומרים את זה כי זה עובד
לחצו כאן לקריאת מדריך לבחירת גלשן >
טעות מספר 2: עמידה בתנוחה לא נכונה – הבסיס של הכול
יש גולשים שתופסים גלים, עומדים… וכעבור שתי שניות נופלים. שוב ושוב ושוב.
“השאלה שאני שואל”, אומר מדריך גלישה, “היא ‘איך אתה עומד?’ והם לא יודעים. כי אף אחד לא הסביר להם. הם חושבים שעמידה זה פשוט – קופצים וזהו. אבל איך אתה עומד זה הבסיס של הכול”.
הטעויות הנפוצות בעמידה:
רגליים קרובות מדי – כמו סקי, לא גלשן גלים. זה לא יציב.
רגליים ישרות – ברכיים נעולות אומר אפס יכולת ספיגה של תנועות הגל.
משקל על העקבים – במקום במרכז הכף. זה גורם לזנב לצלול ולאף לעלות.
גוף זקוף מדי – כמו חייל במצעד. צריך להיות נמוך, כפוף, מוכן.
ידיים למטה – במקום פתוחות לאיזון.
“פעם”, מספר איתי מתל אביב, “אחרי חודש של נפילות, הבנתי משהו פשוט – אני עומד כאילו אני מחכה לאוטובוס. רגליים ביחד, זקוף, נוקשה. ברגע שהבנתי שצריך להיות כמו מתאגרף – רגליים רחבות, כפוף, מוכן – הכול השתנה”.
איך לעמוד נכון:
- רגל אחת קדימה, אחת אחורה – לא זו ליד זו
- ברכיים כפופות – תמיד. תמיד!
- משקל במרכז – מרגישים את כל כף הרגל על הגלשן
- גוף מעט כפוף קדימה – כאילו אתם מוכנים לזוז מהר
- ידיים פתוחות – לאיזון
- מבט קדימה – לא מטה!
תרגיל לבית: עמדו בתנוחה הזאת על הרצפה. דקה שלמה. תרגישו איך זה מרגיש. זה צריך להרגיש יציב, מאוזן, מוכן לתנועה.
טעות מספר 3: חתירה חלשה או לא נכונה – בלי חתירה אין גלישה
“אנשים חושבים שגלישה זה על הגל”, אומרת מדריכה בפריגל. “אבל 90% מהזמן? אתם חותרים. אם החתירה שלכם חלשה, לא משנה כמה טוב אתם על הגל – לא תגיעו לשם”.
חתירה טובה היא מה שמבדיל בין גולש שתופס 2 גלים בסשן לגולש שתופס 20.
הטעויות הנפוצות בחתירה:
תנועות קצרות – חותרים רק עם הידיים, לא עם כל הגוף
גוף לא יציב – מתנדנד מצד לצד בכל חתירה
ראש מורם מדי – גורם למותניים לצלול
חתירה לא מסונכרנת – כל יד עושה מה שבא לה
חתירה איטית – בזמן שהגל קרוב צריך חתירה מהירה ועוצמתית
“הדבר שהכי שינה אותי”, מספר רועי מנתניה, “זה להבין שחתירה זה לא רק ידיים. זה כל הגוף. כשאתה עושה חתירה טובה, אתה מרגיש את השרירים של הגב, הכתפיים, הבטן – הכול עובד. וזה הכוח שמביא אותך לגל”.
איך לחתור נכון:
- גוף שטוח על הגלשן – לא מורם מדי
- ראש מעט מורם – רק כדי לראות, לא יותר
- חתירה מהכתף – כל התנועה מתחילה שם
- תנועות ארוכות – כמו שחייה חופשית טובה
- סירוגין מהיר – יד אחת נכנסת, השנייה יוצאת
- התפרצות כוח לגל – ברגע שהגל קרוב, חותרים חזק
תרגיל לבית: שכיבת סמיכה. זה משפר את הכוח שצריך לחתירה. גם שחייה בבריכה עוזרת להבין את התנועה.
טעות מספר 4: מיקום לא נכון בים – להיות במקום הלא נכון
יש גולשים שיושבים במים שעה שלמה ולא רואים גל אחד טוב. יש כאלה שיושבים בדיוק במקום שהגלים נשברים עליהם. ויש כאלה שיושבים רחוק מדי בים ולא קורה כלום.
מיקום זה 50% מהמשחק. אפשר להיות הגולש הכי טוב בעולם, אבל אם אתה במקום הלא נכון – לא תתפוס כלום.
איפה לא לשבת:
- איפה שהגלים נשברים – תקבלו גלים על הראש כל הזמן
- רחוק מדי בים – הגלים עוברים מתחתיכם
- קרוב מדי לחוף – הגלים כבר נשברו
- לבד בצד – בעוד כולם במקום אחר (בדרך כלל יש סיבה)
איפה כן לשבת:
- איפה שרואים את הגלים מתחילים להתרומם – לפני השבירה
- במרחק של חתירה קצרה מהשבירה – כדי להספיק לתפוס
“הטריק שלי”, מספרת שירה מתל אביב, “זה לבוא לחוף עשר דקות לפני שנכנסים למים. פשוט לשבת ולצפות. איפה הגלים נשברים? איפה הגולשים הטובים? איפה הסט הגדול מגיע? עשר דקות האלה חוסכות שעה של בזבוז זמן במים”.
טעות מספר 5: חוסר הבנה של כללי קדימות – לא להיות הבן אדם הזה
יש דבר אחד שמעצבן גולשים ותיקים יותר מכל דבר אחר – מישהו שלא מכבד כללים.
“זה לא רק נימוס”, מסביר מדריך גלישה. “זה בטיחות. כששני גולשים על אותו גל, יכולים להיות תאונות קשות. גלשנים שמתנגשים, אנשים נפצעים. זה לא צחוק”.
הכלל הבסיסי:
מי שכבר על הגל – שלו הגל.
זה פשוט. אם מישהו כבר עומד וגולש, הגל שלו. אתם לא קופצים. אתם מחכים לגל הבא.
כללים נוספים שחשוב לדעת:
- מי שקרוב יותר לשיא הגל – שלו הקדימות
- לא “נחשים” על גלים – זה אומר לחתור מאחורי מישהו ולגנוב לו את הגל
- מכבדים את המקומיים – מי שגולש בחוף כל יום זוכה לכבוד
- נותנים גלים – לא לוקחים עשרה ברצף בעוד אחרים מחכים
“הייתי פעם הבן אדם הזה”, מודה ליאור מהרצליה. “לא הבנתי את הכללים, תפסתי כל גל שיכולתי. עד שמישהו צעק עליי ממש חזק. הייתי נעלב, אבל אחר כך הבנתי – הייתי מסוכן. גם לעצמי וגם לאחרים. היום אני זה שמסביר לחדשים את הכללים”.
טעות מספר 6: כניסה לא בטוחה לים – איך לא להרוג מישהו (או את עצמכם)
רגע אחד של חוסר תשומת לב יכול להפוך את הגלשן שלכם לטיל מונחה.
“ראיתי גלשן שפגע במישהו בראש”, מספרת שרון. “הגולש השאיר את הגלשן, גל תפס אותו, והגלשן עף 2 מטר באוויר ופגע בבחור אחר. לא היה נחמד. זה היה מפחיד”.
הטעויות המסוכנות:
להחזיק את הגלשן לרוחב מול הגל – כשגל מגיע, הגלשן הופך למפרש והעף
לשחרר את הגלשן – לא משנה מה קורה, לא משחררים
ללכת לים בלי להסתכל – צריך לראות מה קורה סביב
איך נכנסים נכון:
- גלשן תמיד מצביע לגלים – כך הוא חותך את הגל, לא מתהפך
- מחזיקים חזק – בלי להרפות
- מסתכלים סביב – מי עוד במים? איפה?
- הליכה עד שעמוק מספיק – לא לקפוץ על הגלשן בגובה הברכיים
- צלילה מתחת לגלים – דאק דייב – או צב (עם הגלשן הפוך)
טעות מספר 7: עמידה מוקדמת מדי – הסבלנות היא מפתח
זה הרגע הכי מרגש – אתם מרגישים את הגל מתחיל לקחת אתכם. אדרנלין עולה. אתם רוצים לקום. עכשיו!
אבל זה מוקדם מדי.
“הטעות הכי נפוצה”, אומרת מדריכת גלישה, “היא קפיצה לעמידה לפני שהגל באמת תפס. התוצאה? נופלים קדימה, הגלשן נשאר מאחור, והגל עובר”.
מתי מוקדם מדי:
- כשאתם עדיין חותרים בכוח
- כשהגלשן לא מרגיש יציב
- כשאתם לא מרגישים דחיפה ברורה
מתי זה הזמן הנכון:
- כשהגל באמת נותן דחיפה
- כשאתם מרגישים את המהירות עולה
- כשהגלשן מרגיש יציב מתחתיכם
“אני אומר לתלמידים”, מסביר מדריך גלישה בפריגל, “תרגישו את הגל. תנו לו לקחת אתכם. אל תמהרו. הגל לא יברח. רק כשאתם מרגישים שהוא באמת דוחף – אז קופצים. בהחלטיות, במהירות, אבל רק אז”.
טעות מספר 8: הסתכלות מטה במקום קדימה – הכלל הזהב
זה אולי הכלל הכי פשוט והכי חשוב בגלישה:
איפה שאתם מסתכלים – שם אתם הולכים.
“זה כמו באופניים”, מסבירה שרון. “אם אתם מסתכלים למטה, הגוף הולך למטה. אם אתם מסתכלים קדימה, אתם גולשים קדימה. זה פשוט ככה עובד”.
גולשים מתחילים מסתכלים מטה כי:
- מפחדים
- בודקים את הרגליים
- מסתכלים על הגלשן
אבל זה גורם לאובדן שיווי משקל ונפילה.
הפתרון הפשוט:
תסתכלו למקום שאתם רוצים להגיע. לחוף, לצד של הגל, קדימה. הגוף ילך אחרי העיניים.
טעות מספר 9: כניסה לים בתנאים לא מתאימים – גאווה לפני השבר
“אני לא מפחד מגלים גדולים”, אומר מישהו חדש. ואז בא לחוף, רואה גלים של שני מטר עם זרמים חזקים, ונכנס.
זה לא אומץ. זה חוסר שיפוט.
“ראינו המון מצבים מסוכנים”, אומר מדריך גלישה מיומן, “שנגרמו פשוט מכך שמישהו לא ידע להעריך את כוחו מול כוח הים. הים הוא תמיד חזק יותר. תמיד”.
מתי לא נכנסים:
- גלים גבוהים מדי לרמה שלכם (למתחילים: מעל מטר)
- רוחות חזקות שדוחפות לעומק
- זרמים נראים לעין
- שאין עוד אנשים במים (יש סיבה!)
- כשאתם מרגישים חשש
מתי כן נכנסים:
- ימים רגועים עם גלים עד מטר
- כשיש עוד גולשים בחוף
- כשהתנאים מתאימים לרמה שלכם
- כשאתם מרגישים בטוחים
“לקח לי שנתיים להבין”, מספרת נועה מאשדוד, “שאין בושה לוותר על סשן. יש ימים שאני מגיעה, רואה את הים, ופשוט יודעת – זה לא בשבילי היום. אני חוזרת הביתה. עדיף מאשר להכנס ולהסתכן”.
טעות מספר 10: חוסר סבלנות – הטעות הכי קשה לתיקון
גלישה לוקחת זמן. הרבה זמן.
“אנשים רוצים תוצאות מהר”, אומרת מדריכת גלישה. “הם רואים מישהו גולש טוב ואומרים ‘תוך חודש אני אהיה ככה’. אבל הגולש הזה אולי מתאמן חמש שנים. זה לא קורה מהר, וזה בסדר”.
הדרך לגלישה טובה היא:
- חזרתיות
- סבלנות
- תרגול עקבי
- הערכה של כל התקדמות קטנה
“רגע המפנה שלי”, מספר אלון, “היה כשהפסקתי לצפות שאהיה טוב מיד. התחלתי לחגוג כל דבר קטן – חתירה טובה, עמידה של שתי שניות, הבנה של איפה לשבת. פתאום הגלישה הפכה מתסכול למסע. וזה היה הרבה יותר כיף”.
איך להפוך טעויות להצלחה – המפה לשיפור
טעויות הן לא האויב. הן המורה הכי טוב שלנו.
“כל גולש טוב”, אומר מדריך גילשה בפריגל, “עבר את כל הטעויות האלה. אני עברתי אותן. כולם עברו. ההבדל הוא מה עושים איתן”.
איך להפוך טעויות למנוע התקדמות:
- זהו את הטעות – מה בדיוק לא עבד?
- הבינו למה – מה גרם לזה?
- תקנו – מה צריך לשנות?
- תרגלו את התיקון – שוב ושוב
- חגגו את השיפור – גם אם הוא קטן
“כשאני נופל”, מספר יונתן, “אני שואל את עצמי שלוש שאלות: איפה הייתי על הגלשן? איך עמדתי? לאן הסתכלתי? בדרך כלל אני מוצא את התשובה בשלוש האלה”.
הכלי הכי חשוב – קורס או מדריך טוב
כל מה שכתוב כאן טוב, אבל יש משהו שעובד הרבה יותר טוב – מדריך שרואה אתכם במים.
“אפשר ללמוד מהאינטרנט”, אומרת שרון, “אבל זה לא אותו דבר. כשיש מישהו שרואה אתכם גולשים, שיכול להגיד לכם בדיוק מה לתקן – זה משנה הכול. זה קיצור דרך של שנים”.
בקורס גלישה טוב תקבלו:
- משוב אישי על הטכניקה
- תיקונים בזמן אמת
- בחירת ציוד נכונה
- הבנת תנאי הים
- חברות של גולשים אחרים
- ביטחון במים
“הקורס שעשיתי בפריגל“, מספרת שרית מירושלים, “חסך לי חצי שנה של טעויות. במקום ללכת עם גלשן לא נכון, עמידה לא נכונה, ומיקום לא נכון – למדתי את זה נכון מהפעם הראשונה. התחלתי להתקדם מהיום הראשון”.
סיכום – הטעויות הן חלק מהיופי
בסופו של דבר, גלישה היא מסע. מסע של למידה, של התקדמות, של נפילות וקימות.
“הדבר שאני הכי אוהב בגלישה”, מסכם מדריך הגלישה, “זה שהיא מלמדת אותך סבלנות. היא מלמדת אותך שקשה זה טוב. שטעויות הן לא כישלון – הן חלק מהדרך. ושכל גולש טוב היה פעם מתחיל מפוחד שנפל הרבה”.
אז כן, תעשו טעויות. תקבלו מכות. תיפלו. זה חלק מהעניין. אבל עם הידע הנכון, עם סבלנות, ועם ההכוונה הטובה – הטעויות האלה יהפכו לשיעורים. והשיעורים יהפכו לגלים שתעמדו עליהם.
ואז, יום אחד, תבינו שאתם כבר לא מתחילים. אתם גולשים.
רוצים להימנע מהטעויות ולהתחיל נכון?
בואו ללמוד איתנו בפריגל. 40 שנה של ניסיון בהוראת גלישה, אלפי תלמידים מרוצים, והמדריכים הכי טובים בארץ.
נתראה במים – צוות פריגל
