גלישת הרוח הוא ענק ומגוון, כל גולש מתחבר לסגנון הגלישה האהוב עליו, אם זה גלישת פריסטייל, פרירייד, וויב או גלישת רוח “פויל”.
אבל יש דבר אחד שלדעתנו רוב גולשי הרוח יסכימו עליו, לבצע קפיצה עם גלשן הרוח בזמן הפלנינג, זה אחד הדברים הכי כיפים ומטורפים ביותר שאפשר לעשות בתור גולש מתקדם.
התחושה של התנתקות מהמים במהירות שיא, ריחוף של כמה שניות ונחיתה היא תחושה שאין שנייה לה. לכן, החלטנו לכתוב עבור גולשי הרוח שעוד לא התנסו בקפיצות, וגם לאלו אשר רוצים לשפר ולשדרג את הטכניקה שלהם. מדריך קצר אשר יסביר “איך לבצע את הקפיצה הראשונה שלך עם גלשן רוח”.
ראשית, על מנת להתחיל לתרגל קפיצות עם גלשן רוח, דרושה רמת גלישה מסוימת מכיוון שעליה של גלשן הרוח לאוויר כרוכה בגלישה במהירות גבוהה. גולש שרוצה לתרגל קפיצות צריך לפני כן להגיע לרמה של גלישה ב”פלנינג” וחיבור לטרפז לאורך זמן ובתנאי ים מגוונים.
פלנינג הוא מונח אשר מתאר גלישה במהירות כאשר רוב החלק הקדמי של גלשן הרוח “מרחף” מעל המים, החיכוך עם המים קטן ומהירות הגלשן עולה. בגלישת פלנינג גולש הרוח מחובר לרצועות הרגליים על מנת לשמור על יציבות, שליטה ומהירות לאורך זמן. וכמו כן, לחבקים אשר מחוברים למנור בעזרת הטרפז אשר נמצא על גבי הגולש. רק לאחר שליטה מלאה בטכניקה של גלישה בפלנינג עם רצועות וטרפז, ניתן להתחיל לתרגל טכניקה של קפיצות.
מה צריך לעשות בכדי לעלות לקפיצה עם גלשן הרוח
שלב ראשון, גלישה בפלנינג קבוע בקו ישר כאשר אתה מחובר לרצועות:
אין צורך להיות במהירות הגבוהה ביותר, אבל כן במהירות מספיק גבוהה אשר תאפשר לנו יכולת של “זינוק” מהמים. אם מהירות הפלנינג תהיה נמוכה מידי, הגלשן לא יצליח לעלות לאוויר.
שלב שני, להתנתק מן החבקים: על מנת לתרגל קפיצות, עדיף לגולש להתנתק מן החבקים בשלבים הראשונים. ביצוע קפיצה כאשר אנו מחוברים לחבקים עלולה לגרום לנו לעוף קדימה מכיוון שאנו מחוברים למפרש, ובעת הקפיצה עלולים לאבד את השליטה על המערך כולו. לאחר שנשלוט בטכניקה של הקפיצה, ניתן לבצע קפיצות כאשר אנו מחוברים לחבקים בעזרת הטרפז.
שלב שלישי, לחפש צופ’ קטן במים שישמש כרמפה: בגדול, אפשר להתאמן על קפיצה ולבצע אותה גם בים שטוח לחלוטין, אבל אנו נרצה להעזר ברמפה קטנה שיוצרת הרוח על פני המים (צופ’) על מנת לעלות את המערך ביחד עם הגלשן לאוויר. כאשר החלטת שאתה הולך לבצע את הקפיצה, הסתכל באופק ותתמקד בצופ’ קטן ולא תלול מידי ותגלוש לכיוונו. עדיף להגיע אל הצופ’ כאשר הגלשן טיפה בעלייה לרוח, זה גם יבטיח שמירה על מהירות בעת הזינוק, וגם יאפשר מרחב לירידה מהרוח בעת הקפיצה וימנע נחיתה במהירות נמוכה מידי ועצירה מוחלטת בזמן הנחיתה.
שלב רביעי, זינוק מהמים בזמן הפגיעה בצופ’: על מנת לזנק מהמים ולעלות את הגלשן יחד עם המערך לאוויר עלינו לייצר לחץ על הגלשן, שכאשר נשחרר אותו בעת הפגיעה בצופ’, יגרום לגלשן לעלות לאוויר (בדומה ליצירת לחץ על קפיץ ושחרורו). כמה רגעים לפני הפגיעה בצופ’, נייצר לחץ על הרגל האחורית שתגרום לאף הגלשן להתרומם מעט, וברגע הפגיעה בצופ’, נשחרר את הלחץ על ידי משיכה וכיפוף של הרגליים לכיוון הגוף אלינו (ברכיים נכנסות לכיוון החזה).
שלב חמישי, ריחוף ונחיתה: ברכות! אם עקבת אחרי ההוראות והצלחת למלא אותן, אתה אמור להצליח לקפוץ. עכשיו שאתה באוויר, נשאר לרחף לכמה רגעים ולנחות בצורה נכונה. בזמן הריחוף, נסו להישאר עם הגוף מעל הגלשן ולא לעלות או לרדת מהרוח בצורה חדה. תשחרר טיפה את הלחץ מהיד האחורית ותן למערך “למשוך” אותך. אל תתנגד למשיכה ותחנוק את הכוח שהמפרש מייצר. בזמן הנחיתה, החזר את הרגליים למצב ישר כאשר הרגל האחורית ישרה יותר. חשוב לנחות ראשית על הזנב של הגלשן על מנת למנוע פגיעה של החרטום קודם במים ו”בליסטרה” (משיכה אגרסיבית של המפרש את הגולש למטה כלפי המים, ואחריה נפילה למים) אגרסיבית קדימה. בשלבים הראשונים סביר להניח שמהירות הגלשן תרד משמעותית ואתה תעצור. אך ככל שתתרגל אתה אמור לבצע את הקפיצה ולהמשיך לגלוש בפלנינג!
גלשני רוח לביצועי פלנינג מושלמים
לסיכום,
תרגול של קפיצה בפלנינג דורש המון אימון ושעות ים. וסביר להניח שגם אחרי שתקראו את המדריך הקצר הזה תידרשו לעוד המון עבודה. אבל אנו מקווים שבעזרת השלבים שמנינו כאן, תוכלו להתחיל להתאמן בצורה יעילה ובטוחה.
אם יש לכם שאלות נוספות לגבי שדרוג הטכניקה בגלישת הרוח שלכם, צרו איתנו קשר ונשמח לעזור. צוות פריגל – בית ספר לגלישה המוביל בישראל.
